נורית דרור, כלכלנית, יחידת המחקר המחלקה הכלכלית

הבורסה מסכמת את המחצית הראשונה של 2020

נורית דרור, כלכלנית, יחידת המחקר המחלקה הכלכלית

28 ביוני 2020

המסחר במניות התאפיין בירידות בשערים ובמחזורי מסחר גבוהים בצל משבר הקורונה העולמי ובדומה לבורסות מובילות בעולם; משבר הקורונה העצים את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה והביומד ומדדי ת"א טק-עילית ות"א-טכנולוגיה הגיעו לשיא כל הזמנים; 8 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות; באג"ח הממשלתי – עליות שערים קלות וגידול חד בגיוסים; באג"ח חברות- ירידות שערים והתגברות הגיוסים ע"י הסקטור הריאלי; פדיונות ענק בקרנות הנאמנות, בעיקר קרנות המשקיעות באיגרות חוב.

המסחר בבורסות בעולם וגם בתל-אביב במחצית הראשונה של 2020 התאפיין בתנודתיות רבה וזאת בהשפעת "מגפת הקורונה".

המסחר בשוק המניות בתל-אביב נפתח בעליות שערים, המשך לעליות השערים שאפיינו את שנת 2019, ומדדי המניות המובילים הגיעו לשיא בחודשיים הראשונים של השנה.

מגפת "הקורונה" העולמית שפרצה בסין בשלהי 2019 והתפשטה ברחבי העולם בתחילת 2020, הגיעה לישראל בחודש פברואר. מדינות העולם נקטו צעדים דרסטיים לבלימת התפשטות המגיפה ביניהם סגירת גבולות המדינה וסגר של תושבים בביתם משך מספר שבועות. האבטלה נסקה לשיעור דו ספרתי, מצוקת האשראי של עסקים ושל משקי בית גברה, וצמיחת הכלכלות הפכה לשלילית.

הבורסות בעולם הגיבו בירידות שערים חדות שהגיעו לשיא באמצע חודש מרץ, כשלאחר מכן החלו עליות שערים. תחילת העליות בחודשים מרץ אפריל, היו בהשפעת צעדי סיוע רחבי היקף ע"י בנקים מרכזיים (הורדות ריבית, רכישת מט"ח ורכישת אג"ח ממשלתי), וע"י ממשלות (מענקים והלוואות בהיקף של מיליארדי שקלים). בהמשך, בחודשים מאי-יוני, השפיעו לחיוב גם ההאטה בהתפשטות המגיפה וצעדים לחזרה לפעילות מלאה.

שוק המניות

בסיכום המחצית הראשונה של 2020, מדד ת"א-35 ירד בכ-19% ומדד ת"א-90 ירד בכ-14%, בדומה לירידה של כ-9% עד 18% בבורסות אירופה, ולעומת ירידה של כ-12% במדד ה-Dow Jones המייצג את הכלכלה המסורתית בארה"ב, וירידה של כ-7% במדד 500-P&S. ירידות השערים משקפות את התכווצות הפעילות הכלכלית שבאה לידי ביטוי בצמיחה שלילית עולמית בשיעור ממוצע של כ-10% ברבעון הראשון של השנה ובשיעור של כ-7% בישראל.

מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים:

משבר הקורונה העלה את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה העוסקות במסחר מקוון ובעבודה מרחוק, ומדדי טק-עילית ות"א-טכנולוגיה עלו בכ-18% ובכ-15% בהתאמה במחצית הראשונה של 2020 הגיעו ביוני לשיא כל הזמנים, וזאת בדומה למגמת המסחר בנאסד"ק (שעלה בכ-9%).

מדד ת"א-ביומד הכולל חברות העוסקות בפיתוח תרופות ובציוד רפואי רשם עלייה של כ-9%.

מנגד, מניות חברות ושותפויות הנפט והגז צנחו בכ-60% בהשפעת הפגיעה בענף התעופה שהוריד את הביקוש לגז טבעי ולנפט והביא לירידת מחירים חדה. מניות ענף הנדל"ן ירדו בכ-35% בהשפעת ירידה בביקוש להשכרת משרדים וחנויות וירידה בביקוש לרכישת דירות ומניות הבנקים ירדו בכ-27% בהשפעת הגידול בהפסדי אשראי.

* נתוני המחצית הראשונה של 2020 הינם נתוני אומדן נכון ל-25.6.2020.

המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי כולל תעודות סל הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2020, גבוה בכ-58% מהמחזור הממוצע בשנת 2019.

במחצית הראשונה של 2020 גויסו בשוק המניות בתל-אביב כ-5 מיליארד שקל – בדומה להיקף הגיוס במחצית הראשונה של 2019. מרבית הגיוס, כ-3.5 מיליארד שקל בוצע בחודשיים הראשונים של השנה.

חרף משבר הקורונה, הצטרפו לבורסה 8 חברות מניות חדשות, פי שתיים ממספר החברות החדשות במחצית הראשונה של 2019.

6 חברות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) וגייסו סה"כ כ-1 מיליארד שקל, כשארבע מההנפקות בוצעו בהצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building). להלן המנפיקות החדשות:

2 חברות ביצעו רישום כפול: ביומיקס – חברה זרה העוסקת בפיתוח טיפולים מבוססי וירוסים תוקפי חיידקים, הנסחרת ב-NYSE  ושוויה בעת הרישום היה כ-769 מיליון שקל. ויליפוד אינטרנשיונל – חברה העוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי מזון, הנסחרת ב- NASDAQ ושוויה בעת הרישום היה כ-673 מיליון שקל. כיום נסחרות בתל-אביב 54 חברות ברישום כפול.

בנוסף, שלוש חברות הכניסו פעילות חדשה: פעילות חברת "אקסל" העוסקת ביבוא, הפצה ואינטגרציה של מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בתחום התקשורת הוכנסה לתוך חברת "דולומיט"; פעילות חברת "מיט טק", חברה המפתחת מדפסת תלת מימד ליצור מזון בשרי, הוכנסה לתוך חברת  "אופקטרא נדל"ן"; פעילות חברת "אירודיום", חברה העוסקת במתן שירותים בתחום כלי טיס הלא-מאוישים  הוכנסה לתוך חברת הטכנולוגיה "אפליי".

מבין החברות הוותיקות, בולטות אנרג'יקס שגייסה כ-0.5 מיליארד שקל, נאוויטס פטרוליום,פרטנר ופנינסולה שכ"א מהן גייסה כ-0.3 מיליארד שקל.

החברות הדואליות גייסו בחו"ל כ-2.0 מיליארד שקל, יותר מפי שלושה לעומת הסכום שגויס במחצית המקבילה אשתקד. הגיוסים הבולטים בגודלם היו של חברת הטכנולוגיה אודיוקדס וחברת הביומד קומפיוג'ן שגייסו כל אחת כ-0.3 מיליארד שקל בהנפקת מניות לציבור בארה"ב.

שוק איגרות החוב

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בתנודתיות רבה, בדומה למסחר בשוק המניות, ובסיכום המחצית הראשונה של השנה רשמו איגרות החוב הממשלתיות עלייה של עד כ-2% ואילו איגרות חוב חברות ירדו בשיעור ממוצע של כ-5%. לעליית שערי איגרות החוב הממשלתיות תרמה אי הוודאות בשווקים והעדפת האפיק הסולידי.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה מכ-1.0% בתחילת השנה לכ-0.6% בסוף יוני –בדומה לתשואה לפדיון של איגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, שירדה מכ-1.9% בתחילת השנה לכ-0.6% בסוף יוני.

המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3.5 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד. עיקר העלייה – כ-1 מיליארד שקל באג"ח ממשלתיות, שהמחזור היומי בהן זינק מכ-2.6 מיליארד שקל בשנת 2019, לכ-3.6 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה.

יש לציין את כניסת איגרות החוב של ממשלת ישראל למדדי האג"ח הממשלתי העולמי (WGBI) החל בסוף באפריל 2020.

במלווה קצר מועד – המחזור היומי שהסתכם בכ-0.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה – גבוה פי שניים לעומת  המחזור הממוצע בשנת 2019.

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר התגברו השנה, כתוצאה מהצורך לממן את תוכנית הסיוע הממשלתי בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל לעסקים ולמשקי בית שנפגעו עקב משבר הקורונה וצפי לעלייה בגירעון הממשלתי מכ-3.7% בשנת 2019 לכ-11.5% בשנת 2020.

האוצר גייס בתל-אביב כ-51.5 מיליארד שקל, לעומת כ-36.5 מיליארד שקל שגייס בת"א במחצית הראשונה של 2019. כ-80% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-20% גויס באג"ח צמוד מדד.

בנוסף, האוצר גייס בחו"ל כ-46 מיליארד שקל  בשלוש הנפקות, לעומת כ-13 מיליארד שקל שגייס במחצית הראשונה של 2019, כאשר כ-18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה ראשונה של האוצר באסיה, וכ-18 מיליארד שקל גויסו בהנפקה של שלוש סדרות דולריות למשקיעים מארה"ב, מאירופה ומאסיה, כאשר מתוכם כ-4 מיליארד שקל שגויסו לראשונה באמצעות אג"ח (צמוד דולר) לטווח של 100 שנים.

סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות הצטמצמו השנה, כאשר הירידה כולה חלה בסקטור הפיננסי  ובעיקר הבנקים שעקב משבר הקורונה חלה ירידה ברווחיותם בשל הגידול בהפרשות להפסדי אשראי בדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2020. במחצית הראשונה של השנה גייסו החברות מהציבור כ-27.5 מיליארד שקל לעומת כ-31.5 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. כ-19.5 מיליארד שקל גויסו באג"ח צמוד מדד וכ-8 מיליארד שקל באג"ח שקלי בריבית קבועה. כמעט כל הגיוס, כ-26 מיליארד שקל בוצע באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה.

 

גיוס הסקטור הריאלי התגבר – הסקטור הריאלי גייס כ-21 מיליארד שקל, לעומת כ-18 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שבמקביל, פדיונות אג"ח סחיר של הסקטור הריאלי צפויים לעלות מכ-29 מיליארד שקל בשנת 2019 לכ-31 מיליארד שקל השנה. עיקר העלייה בגיוס, כ-2 מיליארד שקל מקורם בגיוסי חברות ענף הנדל"ן. חברות הנדל"ן מנצלות את שיעור הריבית הנמוך במשק (0.1% החל מאפריל 2020) ומגייסות כ-13 מיליארד שקל, לעומת כ-11 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019. המנפיקה הגדולה היא חברת הקניונים קבוצת עזריאלי  שגייסה כ-1.7 מיליארד שקל.

הנפקות גדולות נוספות של הסקטור העסקי היו של חברת האנרגיה פז נפט  ושל חברת המים מקורות שגייסו כל אחת כ-1.2 מיליארד שקל.

 

מאידך, גיוס הסקטור הפיננסי התכווץ משמעותית – הסקטור הפיננסי גייס כ-6.5 מיליארד שקל, לעומת כ-13.5 מיליארד שקל שגויסו במחצית הראשונה של 2019. ההנפקות הבולטות היו של בנק לאומי שגייס כ-2.4 מיליארד שקל בהנפקה הגדולה ביותר בשוק איגרות החוב השנה. הבנק הבינלאומי גייס כ-1.5 מיליארד שקל בשתי הנפקות של אג"ח צמוד מדד, מתוכם כ-0.3 מיליארד שקל באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י מחיקת הקרן, ושל בנק הפועלים שגייס כ-1.1 באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י מחיקת הקרן.

הנפקות אג"ח COCO לציבור הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2020, לעומת כ-5 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד.

כ-3.8 מיליארד שקל נוספים גויסו בהקצאות של אג"ח שנרשם למסחר ברצף מוסדיים. כ-2.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י בנק לאומי בחו"ל באמצעות סדרה חדשה של אג"ח COCO צמוד דולר שהוקצו למשקיעים מוסדיים זרים בארה"ב. האג"ח כולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות וניתן לפדיון מוקדם ע"י הבנק כעבור שש שנים.

כ-1.6 מיליארד שקל נוספים גויסו באג"ח מובנות מגובות בפקדונות בבנקים מקומיים לעומת סכום זניח של כ-0.1 מיליארד שקל שגויס במחצית המקבילה אשתקד.

שוק הנגזרים

שוק הנגזרים התאפיין בעלייה במחזורים, וזאת בהשפעת התנודתיות בשוק המניות כפי שבאה לידי ביטוי במדד VTA35. המדד זינק מכ-12 נקודות בתחילת השנה לשיא של כ-87 נקודות ב-12 במרץ, וירד לרמה של 28 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2020, וזאת בדומה למדד VIX S&P שזינק מכ-14 נקודות בתחילת השנה לכ-83 נקודות ב-16 במרץ וירד לרמה של 35 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2020.

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-118 אלף יחידות במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-97 אלף יחידות בממוצע בשנת 2019.

באופציות הדולריות נסחרו 57 אלף יחידות ביום, בממוצע במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-43 אלף יחידות ביום בשנת 2019. לעלייה במסחר תרמה התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, בין היתר בהשפעת רכישות דולרים ע"י בנק ישראל ועסקאות ריפו דולריות לייצוב המטבע.

קרנות סל וקרנות נאמנות

שווי השוק של 549 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף המחצית הראשונה של 2020  היה נמוך בכ-15.8 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-77 מיליארד שקל. כ-10.3 מיליארד שקל מהירידה בשווי חלה בקרנות סל מדדי המניות בחו"ל, כ-77% מהירידה מקורה במכירה של קרנות סל על מדדי המניות בחו"ל וכ-23% מהירידה נזקפת לשערי המניות בחו"ל.

בקרנות סל המשקיעות במניות בתל-אביב, ירד שווי קרנות הסל בכ-4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, כאשר רכישות הציבור בסך כ-1.1 מיליארד שקל נטו, קיזזו רק כ-23% מירידת שווי קרנות הסל עקב ירידת מדדי המניות.

בשוק קרנות הנאמנות הציבור מכר קרנות נאמנות מכל הסוגים בסכום כולל של כ-28.5 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של השנה, מתוכם כ-20.7 מיליארד שקל נטו בקרנות נאמנות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב. מכירות הציבור הגיעו לשיא של כ-39 מיליארד שקל בחודש מרץ – בשיא ירידות השערים בשווקים, כ-26 מיליארד שקל נטו מתוכם – בקרנות על איגרות חוב בתל-אביב. ברבעון השני של השנה נבלמו מכירות הציבור והציבור רכש קרנות המשקיעות באגרות חוב בתל-אביב בסכום של כ-5.5 מיליארד שקל.

נתונים בורסאיים עיקריים למחצית הראשונה של 2020, נכון ל-25.6.2020

 

*כולל קרנות סל וקרנות חוץ.

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין