יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.
הפיחות הנוכחי בשקל אינו מלמד על היפוך מגמה רב שנתית

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

8 במרץ 2021

בשבועות האחרונים אנו חווים פיחות חד של כ- 6% בשערו של השקל מול הדולר, כשהמטבע הישראלי נסחר בכ- 3.11 ₪ לדולר ב-14 בינואר האחרון, חתם את שבוע המסחר האחרון ברמה של 3.3 ₪ לדולר.

מאחורי הפיחות החריג יחסית עומדת בראש ובראשונה הגברת המעורבות של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ המקומי, לאחר שהכריז ב-14/1/2021 על כוונתו לרכוש השנה 30 מיליארד דולר. היקף רכישות שנתי שכזה מהווה גידול של כ- 50% ברכישות מטבע החוץ של הבנק המקומי ביחס לרכישות המקבילות שלו אשתקד. כבר בחודשיים הראשונים  של שנת 2021 רכש הבנק המרכזי כ- 11.7 מיליארד דולר ובכך הגיעו יתרות המט"ח של בנק ישראל לכ- 185 מיליארד דולר והניע שינוי מגמה חד בשוק המט"ח.

לפעולה האגרסיבית יחסית של בנק ישראל חברה השפעת התחזקות מקבילה של הדולר אינדקס (המהווה מדד יחס מקובל לעוצמת הדולר ביחס לסל מטבעות סחר מרכזיים של ארה"ב) בכ- 2.7% בפרק זמן זה. אציין כי גם לאחר העלייה האחרונה בדולר אינדקס, אזי מאז פרוץ משבר הקורונה קרס הדולר אינדקס בכ- 10%, קריסה שתרמה בשרשור לתיסוף המואץ בשקל ביחס לדולר במהלך 2020.

ההתאוששות המסוימת בדולר אינדקס בשבועות האחרונים היא פועל יוצא של צפי להעלאת ריבית ראשונה בארה"ב כבר בסוף 2022, אל מול תחזית קודמת להעלאת ריבית רק בשלהי שנת 2024. התגברות הציפיות להעלאת ריבית מוקדמת בארה"ב היא נגזרת של צפי להתאוששות כלכלית מהירה בארה"ב, המביאה עמה להתחזקות הדולר בעולם מתוך הנחה שבעתיד הלא רחוק ניתן יהיה לזכות בריבית גבוהה יותר על השקעה דולרית. החשש שעליית התשואות בשוק איגרות החוב בארה"ב תפגע באטרקטיביות ההשקעה בנכסי סיכון, הניעה אף היא מרוץ מוגבר להשקעה בנכסים דפנסיביים והדולר האמריקני נהנה מכך.

בשווקים הפיננסים לא מתרשמים מאמירות בכירי הפד לפיהן התמריצים לא צפויים לקטון בעתיד הנראה לעין ומניחים כי המציאות הכלכלית תכתיב לפד את המדיניות המוניטרית. נתון התעסוקה המשופר שפורסם בארה"ב ביום שישי האחרון, ממחיש מחד את ההתאוששות הכלכלית המהותית בארה"ב, ומנגד מלמד כי המשק האמריקני חסר עדיין 9.5 מיליון משרות על מנת לחזור למצבו התעסוקתי ערב הקורונה וזאת בהתעלם מגידול האוכלוסייה.

להערכתי, הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב כבר בשנה הבאה לצד ההערכות לקיטון בתמריצים של הפד בעתיד הנראה לעין לא יתממשו, שכן ארה"ב והבנק המרכזי שלה אינם יכולים להרשות לעצמם עלייה מהותית בעלות מימון החוב, כך שנטל  תשלומי הריבית על החוב הלאומי יתפח, בו בזמן שהחוב הלאומי עצמו נערם בערימות גדולות מתמיד.

יתר על כך, להערכתי הדולר אינדקס בעולם ישוב להיחלש כאשר המשקיעים יפנימו כי הפד נחוש להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה ולהשיק תוכניות תמיכה נוספות לפי הצורך.

תוכנית התמריצים הפיסקאליים בהיקף של 1.9 טריליון דולר אשר מקדם ממשל ביידן היא מתכון בטוח להיחלשות הדולר שכן מדובר בתוכנית אשר צפויה להיות ממומנת באופן חלקי בלבד ממיסוי.

הערכת המגמה הרב שנתית בשער החליפין של השקל ביחס לדולר היא קריטית לייצוא הישראלי ואולם יש לה השפעה ניכרת גם על ביצועי החיסכון בישראל.

המשקיעים המוסדיים, כמו גם ציבור המשקיעים הפרטיים בישראל, מגבירים בשנים האחרונות את חשיפתם להשקעה בנכסים זרים אשר מרביתם נקובים בדולר.

התיסוף של השקל אל מול הדולר מהווה מס מובנה על ההשקעות נקובות הדולר. התשואות הפנומנליות של ההשקעות הדולריות בשנים האחרונות הפכו את הנזקים שבהשקעה בדולר למכה קטנה בכנף של המשקיעים. אם בשוק המניות תיסוף מידי שנה של אחוזים ספורים הוא מחיר לכאורה נסבל, אזי בשוק איגרות החוב נקובות מטבע זר, תיסוף שכזה הוא מכה קשה בתמריץ להשקעות אלו.

בישראל קיימים מגוון קרנות סל המגדרות חשיפה למטבע חוץ ופתרונות אלו תפורים כמו כפפה ליד למשקיע הישראלי, שאינו יכול לגדר חשיפה מטבעית באופן עצמאי ואולם רוצה למזער נזקי תיסוף.

עוצמת השקל אינה מקרית והיא פועל יוצא של גורמים פונדמנטליים אשר תמכו במטבע המקומי בעבר וצפויים לתמוך בו גם בעתיד.

העודף הגדול בחשבון השוטף, השקעות ישירות גדולות וגדלות בישראל, גידורי מט"ח צומחים של מוסדיים הצוברים השקעות חדשות רבות ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים בשוק האג"ח של ממשלת ישראל, אינם תופעה חולפת והם עומדים בליבת עוצמתו של השקל לעתיד לבוא.

פעילות בנק ישראל בזירת המטבע היא בגדר קניית זמן למשקיעים להפנים את תנאי השוק בזירת המטבעות ולמזער חשיפה עודפת לדולר.

להבנתי כל מי שרוכש במכולת בשקלים ואין לו התחייבויות דולריות מכל סוג שהוא, ראוי שיחשב מסלול מחדש בכל האמור בחשיפתו לדולר ויימנע מנזקים מיותרים וספקולציות יקרות הנובעות מחשיפה זו, שכן הדולר אינו מהווה אפיק השקעה עצמאי.

בהחלט ייתכן כי בנקודת הזמן הנוכחית נחזה בהמשך הפיחות כתגובה להתפתחויות כלכליות גלובליות והתערבות בנק ישראל. כמו שלא נכון לתכנן את עסקי המטריות ובגדי החורף לשנים של חודש יוני גשום, כך גם טעות להטמין את ראשנו בחול המזרח תיכוני ולהתעלם מהעובדה כי התרחיש הכלכלי המרכזי היה ונותר שקל חזק ומתחזק.

 

 

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין