יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.
כשהפד מתעטש, בישראל כבר אין נזלת

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

13 בינואר 2022

שנת 2022 התחילה ברגל שמאל עבור המשקיעים בשוק איגרות החוב של ארה"ב. תשואות החוב של ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים זינקו ב- 25 נקודות בסיס, לרמה של 1.75% בתוך ימי מסחר ספורים. עליית תשואות זו התרחשה על רקע איתותים ברורים של הפד (הבנק הפדרלי), לפיו הפחתת ההרחבה הכמותית תואץ והריבית בארה"ב תעלה מהר יותר מהחזוי ותחל לעלות כבר בחודש מרץ הקרוב.

הפד אשר במשך תקופה ארוכה ראה בסביבת האינפלציה הגבוהה בארה"ב כמשהו זמני, עידכן לאחרונה גרסה בהתייחסותו לסביבת האינפלציה, כך שמחירי איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ביצעו את ההתאמות לרוח הפד העדכנית. שוק העבודה של ארה"ב מיטיב לבטא את התחממות הכלכלה האמריקאית ואילו קצב עליית השכר בארה"ב, העומד על כ- 4.7% במהלך 12 החודשים האחרונים הוא המנבא הזמין הטוב ביותר ללחצי מחירים עתידיים ואת זה הפנימו גם בפד.

התשואות של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב הינן סמן מרכזי לתמחור נכסים פיננסיים בארה"ב ומחוצה לה, ואכן עליית התשואות האמורה, הביאה עמה לפתיחת שנה אדומה בשוק המניות של ארה"ב. מניות הטכנולוגיה בארה"ב הן הנפגעות הגדולות מהשינוי בסביבת תשואות החוב, על רקע רגישות הערכות השווי של חברות צמיחה לשיעור הריבית ארוכת הטווח. מנגד, היו אלו מניות הערך אשר הטיבו בביצועיהן בעת האחרונה, בהובלת מניות סקטור האנרגיה ומניות סקטור הפיננסים, הממוצבים טוב יותר ממקביליהם הסקטוריאליים בסביבת ריבית עולה.

שוק איגרות החוב בישראל, אשר בעבר היה מגיב בעוצמה ובמתאם גבוה לעליית תשואות חדה בשוק החוב של ארה"ב, הפגין עוצמה אל מול מהלך עליית התשואות החדות יחסית בארה"ב, זאת כאשר מרבית מדדי איגרות החוב המקומיים, ממשלתיים וקונצרניים כאחד, מציגים יציבות שערים מתחילת השנה.

העוצמה של שוק החוב המקומי היא קודם כל פועל יוצא של האופק המוניטרי בישראל, בהשוואה לאופק המוניטרי המשתקף בארה"ב. בעוד שבארה"ב האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-6.8%, אזי בישראל הסתכמה האינפלציה בפרק זמן זה בשיעור מצרפי של 2.4%.

בהינתן הפערים בסביבת האינפלציה בין שני המשקים, אזי הלחץ על בנק ישראל להתחיל בהידוק מוניטרי קטן יחסית, ושוק איגרות החוב המקומי מבין זאת היטב. פתיחת פער ריביות חיובי בין הריבית הדולרית לריבית השקלית תשרת את בנק ישראל גם בזירת מטבע חוץ, כך שעבור בנק ישראל נוח שהפד יהדק והוא מצידו ימתין עם ההידוק המוניטרי.

שוק המניות הישראלי מציג אף הוא עמידות יחסית למגמה השלילית המיובאת מארה"ב וזאת גם בשל ההערכה של המשקיעים המקומיים כי האתגר המוניטרי של הפד צפוי להשפיע מינורית אם בכלל על סביבת הריבית המקומית בשנת 2022. ההרכב הסקטוריאלי של מדד ת"א-125 בו קיימת נוכחות גבוהה למניות הבנקים ומניות הנדל"ן, תומך בביצועי היתר של מדד היחס הישראלי ביחס למקבילו בארה"ב, וזאת בהינתן תוואי הריבית המוזכר כאן. נזכיר כי משקלן של 7 מניות הטכנולוגיה הגדולות במדד הנאסד"ק ומדד ה- 500-S&P עומד על כ- 52% ו- 27% בהתאמה, ולפיכך כל תמחור מחדש של מניות אלו כלפי מטה, מזעזע את המדדים הללו, בעוד המדדים בבורסת תל אביב תלויים הרבה פחות בביצועים של ניירות ערך בודדים ולכן גם פגיעים פחות למימוש בסקטור הטכנולוגיה.

מי שעוקב אחר מחזורי המסחר בבורסת תל אביב בחודש וחצי האחרונים, לא יכול להחמיץ את העלייה החדה במחזורי המסחר. עלייה זו היא בין השאר הפנמה של היתרונות הכרוכים בהשקעה במדדים המקומיים, בהינתן התשואות יוצאות הדופן בשנה האחרונה של הבורסה המקומית והסביבה המוניטרית המקומית.

העמידות המרשימה שמפגין שוק ההון הישראלי ביחס למקבילו בארה"ב איננה מלמדת על חסינות אפיקי ההשקעה המקומיים לתרחיש של עלייה חדה בתשואות החוב של ממשלת ארה"ב והיא נגזרת של התנאים המוניטריים והפיסקאליים בישראל בעתיד הנראה לעין.

ראשית, היה ותשואות החוב של ממשלת ארה"ב ימשיכו ויזנקו מעלה בקצבים חדים, אזי סביר כי יתבצע תמחור מטה של שוק החוב והאג"ח המקומי, שכן השקעה בנכסים פיננסיים היא קודם כל נגזרת של אלטרנטיבה במשוואת סיכוי- סיכון. יתר על כך, היה וסביבת האינפלציה ו/או ציפיות האינפלציה במשק הישראלי יוסיפו לטפס, קרי, האינפלציה בפועל תהא גבוהה מציפיות האינפלציה הגלומות בשוק ועומדות על כ- 2.7% לטווחים השונים, אזי הבנק המרכזי של ישראל עשוי לשנות את הטון המוניטרי מטון יוני לטון ניצי וכאן טמון סיכון לא מבוטל.

יחד עם זאת, אין חכם כבעל ניסיון, ולפיכך חשוב להזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, חזינו בשיא עלייה של כ- 80 נקודות בסיס בתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לרמה של  1.74% אשר הביאה עמה הפסדי הון לא מבוטלים ואולם בהמשך השנה  התשואות שבו וירדו במהירות יחסית ולפיכך מוצע לנהוג באורך רוח באירועים שכאלו ולא לנהוג בפזיזות הנשענת על פרשנות לנתון כלכלי בדיד.

עליית התשואות אשתקד מלמדת כי בהחלט ייתכן כי הלחץ על שוק איגרות החוב העולמי מכיוון החוב הארוך טווח של ממשלת ארה"ב, עשוי להימשך בטווח הקצר ואולי אף להקצין. שווקי איגרות החוב והמניות המקומיים אינם חסינים ממגמה שלילית, שהינה נגזרת של עליית תשואות חדה בארה"ב. יחד עם זאת, היה ותתפתח פאניקת מכירות, שמקורה בעליית תשואות חדה בשוק החוב של ארה"ב, ראוי לזכור כי הניסיון מלמד כי פוטנציאל עליית התשואות בעת הנוכחית הינו מוגבל יחסית. רבים בעולם רואים בחוב של ממשלת ארה"ב בתשואות של כ- 2% כהשקעה יוצאת דופן בעולם של ריביות ארוכות אפסיות באירופה וביפן ולפיכך משקיעים אלה צפויים לנצל את הירידות החדות במחירי החוב של ממשלת ארה"ב במטרה להגדיל פוזיציה. בנוסף, הקורונה עדיין מסתובבת בינינו וצפויות להיות לה השפעות לא מבוטלות על הפעילות הריאלית בארה"ב ובעולם כולו. בהינתן התמתנות בקצב הצמיחה הגלובלית, אזי גם הרגל על דוושת הבלמים המוניטרית צפויה להיות קלה יחסית, אלא אם כן העולם כולו מחמיץ שינוי דרמטי וארוך טווח בסביבת האינפלציה.

 

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין