יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.
לא בועה, אלא בבואה של הכלכלה

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

24 במרץ 2021

האצת הפעילות הכלכלית בארה"ב ובישראל כפועל יוצא מהתקדמות מבצע חיסוני הקורונה והצפי ליציאה ממשבר הקורונה של עוד ועוד כלכלות ברחבי הגלובוס מקבלת ביטוי בעדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה במדינות אלו.

הצפי להאצת הפעילות הכלכלית יחד עם תקלות קשות בשרשרת האספקה העולמית, הן כתוצאה ממשבר הקורונה והן כפועל יוצא מנזקי מזג האוויר, הביאו עימם עליה חדה בציפיות האינפלציה בכלכלות שנראה כי הן בדרכן לצאת מהיער.

יש הרואים בעלייה הצפויה בסביבת האינפלציה כתגובה קצרת טווח ליציאה החדה ממיתון כבד לצמיחה מהירה וסבורים כי נזקיה הכלכליים  של הקורונה, בצוותא עם גורמי הבסיס שתמכו באינפלציה נמוכה בשנים האחרונות, ירסנו לחצים אינפלציוניים ארוכי טווח ולפיכך לשיטתם של אלו פאניקת האינפלציה מוגזמת.

אחרים מנגד טוענים כי העלייה באינפלציה העתידית אינה זמנית וכי תכניות התמריצים המסיביות של הממשלות והבנקים המרכזיים יתורגמו לאינפלציה גבוהה של 2%-3% כל שנה בשנים הבאות.

עליית תשואות איגרות החוב בארה"ב אשר גררה עמה עליית תשואות חוב ארוכות גם בישראל היא תגובה ישירה לוויכוח בין אלו הרואים במחירים העולים תופעה זמנית לכאלו הרואים במשבר הקורונה נקודת פיתול בסביבת האינפלציה.

לשיטתם של שתי הדוקטרינות ביחס לאופק האינפלציוני, הסיבות המרכזיות לצפי לעלייה במחירים בעתיד הנראה לעין, הן הצפי להתאוששות כלכלית עזה. אם נמשיל את האינפלציה החזויה לכולסטרול המוכר לנו מגוף האדם אזי מדובר בכולסטרול טוב ולא בכולסטרול רע שכן פירות הצמיחה המואצת עולים לעין שיעור על נזקי אינפלציה שנתית של 2%-3% בשנה.

המשקיעים חוששים במידה מסוימת של צדק כי הבנקים המרכזיים יתקשו לעמוד במחויבותם לריבית אפסית לאורך זמן ולהרחבה כמותית מסיבית, בעולם בו ציפיות האינפלציה מטפסות ואולם הר החובות הריבוניים שנערם אף יותר במהלך משבר הקורונה, יביא לכך שהבנקים המרכזיים יעשו כל שביכולתם לדחות את התאמת הסביבה המוניטרית לסביבת האינפלציה גם במחיר של חריגה זמנית מיעד האינפלציה.

המשקיעים מצידם נוהגים בימים אלו בשמרנות בכל האמור במשך החיים הממוצע של תיק איגרות החוב מחשש להמשך עליית תשואות חדה ואולם אל להם לנהל את תיק איגרות החוב תחת תרחיש של זינוק נחשוני בתשואות החוב הארוכות, שכן הריבית כאמור צפויה להיוותר אפסית בעתיד הנראה לעין ובמידה ותשואות החוב ימשיכו לזנק בקצב מהיר, ניתן להעריך כי יהיו אלו הבנקים המרכזיים אשר ירסנו את עליית התשואות הארוכות באמצעות תוכניות מוניטריות דוגמת אלו הרוכשות חוב ממשלתי ארוך על חשבון רכישת חוב ממשלתי קצר מבלי להגדיל רכישות איגרות חוב במצטבר.

תרחיש של צמיחה כלכלית מואצת הוא סביבת פעילות נוחה לענפים מחזוריים דוגמת: בנקים, אנרגיה, תעשייה, תיירות ופנאי וכו' שסבלו קשות בימים השחורים של שיא מגפת הקורונה ואכן מאז שהקונצנזוס בשווקים ביחס להתאוששות כלכלית גבר, ניתן לראות ביצועי יתר של השקעות הערך ביחס להשקעות הצמיחה אשר רגישות יותר לריביות גבוהות ומתומחרות באופטימיות ניכרת בהשוואה למניות הערך.

מי שמקבל את ההנחה שסביבת הריבית האפסית צפויה ללוות אותנו עוד שנים לא מעטות צריך להניח כי השקעה בשוק המניות תוסיף להיות ההשקעה האטרקטיבית ביותר בעולמות הפיננסים הסחירים בעתיד הנראה לעין.

אין ספק שאנו צפויים לראות מימושים חדים כתגובה לנתונים כלכליים או התפתחויות גיאופוליטיות ואולם כל זמן שאנו כמשקיעים מניחים שהקורונה בדרכה להסתלק מחיינו ומבססים על האמור אסטרטגיית השקעה, נכון יהיה להתייחס לירידות בשווקים כירידה זמנית ולנהוג באורך רוח ובאינסטינקטים של ציידים בימים קשים בשווקים.

מחד, אין להתעלם מתמחורים נדיבים של חברות צמיחה רבות וכאלו יש באחרונה לא מעט ואולם מאידך אין להיסחף בבהלת סיסמאות הבועה הצובעות את כותרות העיתונים. בפני המשקיעים עומדים כלי השקעה טובים לפזר את השקעותיהם אם באמצעות השקעה במדדים ואם באמצעות הסתייעות במומחים אשר יבנו עבורם תיקים מפוזרים המקטינים חשיפה לנייר בודד המתומחר לשלמות. במקביל ניתן להקטין חשיפה לתחומים תנודתיים ולכאלה המתומחרים ביוקר ולהגדיל חשיפה לסקטורים דפנסיביים.

הסטה גיאוגרפית מושכלת בתיק המניות מהווה אף היא כלי טוב בארסנל הכלים ההשקעתי המיועד להתמודד עם רמות תמחור מאתגרות ושונות בפעילות הכלכלית בין מדינות שונות. שימוש באסטרטגיות גידור נבונות אם באמצעות שוק הנגזרים או ביצוע אסטרטגיות לונג- שורט עשוי להוות פתרון טוב למשקיעים המתוחכמים בשוק המניות הסובלים מפחד גבהים. ההיסטוריה מוכיחה כי תזמון שווקים הוא משימה בעלת תוחלת הצלחה נמוכה ולפיכך רק השקעה לטווח ארוך בשוק המניות, תוך ביצוע התאמות דינמיות בתיק ההשקעות בטווחי הזמן הקצרים על בסיס תמונת המאקרו היא השיטה הבדוקה לניווט במים הסוערים של השווקים הפיננסיים. רובם המכריע של מנבאי הבועות החמיצו ראלי רב שנתי ובמקרה הטוב חזו מימוש חד וזמני ולכן הפתרון ההשקעתי המתבקש הוא ניהול הסיכון ולא הימנעות מסיכון.

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין