יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.
לשמור על פרופורציות

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

2 בנובמבר 2021

הרפורמה המתוכננת באיגרות החוב המיועדות היא בשורה עתידית חשובה לחוסכים לפנסיה, לתאגידים הישראלים וכמובן לאוצר המדינה, קרי עבורנו, אזרחי מדינת ישראל.

החוסכים לפנסיה צפויים לרשום על 30% מתיק ההשקעות הפנסיוני תשואה עודפת ביחס לתשואה הריאלית של 4.86% שהם מקבלים כיום. בהסדר המתגבש תבטיח המדינה לחוסכים תשואה שנתית ריאלית מינימאלית של 5% נטו ואולם היה וההשקעות החופשיות יניבו לחוסכים תשואה גבוהה יותר, אזי התשואה בפועל לחוסכים עשויה להיות אף גבוהה יותר.

עבור החברות הישראליות הפרטיות והציבוריות הפניית מיליארדי שקלים מידי שנה להשקעות בשוק החופשי מהווה בשורה מצוינת. הכסף הפנסיוני יפחית את עלויות המימון של חברות רבות ויאפשר להן להגדיל השקעות ולגייס כוח אדם נוסף.

עם היוודע כוונת הממשלה לבטל את איגרות החוב המיועדות ולהחליף אותן במנגנון מבטיח תשואה חלופי, עלתה טענה של קולות מסוימים בקרב מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיונים, לפיהם הבורסה בתל אביב קטנה ולא מספיק נזילה, ולפיכך הגדלת הרכיב החופשי תיאלץ את הגופים הפנסיונים, אשר גם  כך צוברים כספים רבים מידי שנה, להגביר את מינון ההשקעות בחו"ל וכך החברות הישראליות ייהנו רק בשוליים מהסטת המשאבים לשוק החופשי. כלכלת ישראל והבורסה המקומית הנשענת עליה אכן קטנות יחסית במונחים גלובליים ואולם הצעת הערך שלהן אטרקטיבית במיוחד.

תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנים 2021 ו- 2022 מדברת בעד עצמה ומניחה צמיחה שנתית של  7% ו- 5.5% בהתאמה. המשק הישראלי מצוי רגע לפני אישור תקציב המדינה, לראשונה מאז שנת 2018  וההתנהלות הפיסקאלית הממשלתית אחראית, האינפלציה נמצאת בטווח היעד הממשלתי, הדמוגרפיה חזקה והרוח היזמית ממשיכה במלוא הכוח.

ובאשר לבורסה בתל אביב, אזי שווי השוק המצרפי של בורסת תל אביב חצה לאחרונה את רף טריליון השקלים, היצע החברות הרשומות למסחר חצה בגל ההנפקות הנוכחי את רף 530 החברות והוא ממשיך לגדול.

בנוסף, כולנו מצפים שממשלת ישראל תפריט את החברות הממשלתיות המרכזיות דרך הבורסה בתל אביב ובכך תייצר ערך, הן לאוצר המדינה, הן לחברות עצמן וכמובן לנזילות בשווקים. התעשייה האווירית היא דוגמה בולטת לפוטנציאל הקיים באשכול החברות הממשלתיות עבור החוסכים לפנסיה ורישומה למסחר יוכל בוודאי לתרום לעומק השוק.

ביצועי מדדי המניות בתל אביב מובילים השנה את טבלת התשואות של מדדי המניות בעולם. התמחור הממוצע של המניות בבורסת תל אביב נוח הרבה יותר מאשר בארה"ב. ההיכרות של מנהלי ההשקעות עם החברות המקומיות היא היכרות קרובה יחסית ואיננה ברת השוואה להיכרות עם חברות גלובליות.

בשוק איגרות החוב הקונצרני הצעת הערך של החוב המקומי חזקה בשל השקל החזק, סולם הדירוג המקומי, שיטת המסחר המתבצעת בשוק נזיל ושקוף, ולכן ברור שקיים היגיון חזק להפנות חלק מהכספים שיתפנו להשקעות באפיק זה.

מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה בתל אביב צמחו בחדות בשנים האחרונות וטיפסו מכ- 1.3 מיליארד ₪ ביום לכ- 1.8 מיליארד ₪ ביום. במקביל מתקיימות עסקאות גדולות במניות מחוץ לבורסה, מהלך שאנחנו בבורסת תל אביב שואפים לצמצם, על מנת להגדיל את השוק הסחיר וזאת על מנת להגביר את השקיפות והנזילות בשוק ההון.

הגופים המוסדיים בישראל צריכים להיות שותפים פעילים במאמץ לתמוך בנזילות בשווקים ולא להסתכל על הנזילות המוגבלת מהצד, שכן לא מדובר בכוח עליון. במאמץ משותף של הבורסה, הגופים המוסדיים והחברות הישראליות, נוכל להתקדם באופן מהותי בכל האמור לגבי נזילות השווקים.

על הגופים מוסדיים לשים את הדגש על הנזילות של החברות כבר בשלב תכנון ההנפקה ולדרוש מהחברות המנפיקות  אסטרטגיית נזילות סדורה. נזילות משופרת מקטינה את הסיכון בהשקעה בחברות ומציפה ערך בתמחור החברות. המוסדיים הישראלים הוכיחו בעבר לא אחת, כי כאשר הם מסמנים סוגיה תאגידית מרכזית עליה ברצונם להשפיע לטובה, אזי הם יודעים להשתמש היטב בכוחם כבעלי מניות, על מנת להשיג את מטרתם.

בכוחם של המוסדיים לשנות את תמונת הנזילות בשווקים מקצה לקצה, באמצעות דרישה מהחברות כי ימנו עושה שוק שיתחייב לעשיית שוק משמעותית. שיתוף הציבור הרחב בהיקפים משמעותיים בשלב המכרז הציבורי בהנפקה הוא עוד אמצעי חשוב להגברת הנזילות בשוק ההון המקומי. המוסדיים יכולים לדרוש מהחברות הציבוריות כי ידאגו לכיסוי אנליטי על מנת שעוד ועוד משקיעים יוכלו להיחשף לחברות.

הפנסיות החדשות המקיפות, מנהלות נכון לסוף אוגוסט 2021  כ-587  מיליארד ₪ והן צברו בשנה האחרונה כ- 38 מיליארד ₪ מההפקדות נטו, זאת כאשר כבר כיום כ- 27% מהנכסים מושקעים באיגרות חוב מיועדות. שוו בנפשכם את התרומה הפוטנציאלית לנזילות בשווקים לו כפועל יוצא מהרפורמה באיגרות החוב המיועדות, היו מנהלי ההשקעות מזרימים נתח ניכר מהכספים החופשיים להשקעה בשוק ההון המקומי.

על מנת להגדיל את מחזורי המסחר בבורסה, המשקיעים המוסדיים צריכים לשמור על הקצאת נכסים מהותית לשוק המניות המקומי, שכן בבורסה נזילות מייצרת נזילות ולהיפך.

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין