נורית דרור, כלכלנית, יחידת המחקר המחלקה הכלכלית

משבר הקורונה אל מול משברים גלובלים קודמים

נורית דרור, כלכלנית, יחידת המחקר המחלקה הכלכלית

29 במרץ 2020

משבר "הקורונה" גרם לבהלה רבה ולירידות שערים חדות בשוקי המניות בעולם. מבדיקת משברים גלובליים קודמים עולה כי מדדי המניות בת"א חזרו לרמה בה היו ערב המשבר בטווח של מספר חודשים.

התפרצות נגיף הקורונה בסין בשלהי שנת 2019 והתפשטותו לכדי "מגיפה עולמית" בפברואר 2020, גרמה לבהלה בשווקים הפיננסים שהגיעה לשיאה במרץ 2020 עם הטלת הסגר חלקי או מלא במדינות רבות, בהן ישראל. שוקי המניות בעולם וגם בת"א צנחו בשיעור חד של כ-10%-20% בארבעת השבועות הראשונים של מרץ 2020 ומכשירי ההשקעה הן לטווח קצר (קרנות סל וקרנות נאמנות) והן לטווח ארוך (קופות גמל וקרנות השתלמות) שבהן מושקעים כספי הציבור ספגו הפסדים כבדים.

הפאניקה בשווקים באה לידי ביטוי במספר פרמטרים:

זינוק חד במדדי הפחד, כדוגמת מדד VTA35 בבורסה בת"א שעלה בחודשיים הראשונים של שנת 2020 מרמה של 12 נקודות לרמה של כ-27 נקודות, זינק ל-87 נקודות באמצע מרץ והתייצב על  כ-45 נקודות בסוף השבוע הרביעי של החודש.

מדד הויקס בארה"ב זינק אף הוא – עלה מרמה של כ-14 נקודות בתחילת השנה לכ-40 נקודות בסוף פברואר, ולכ-83 נקודות באמצע מרץ, התמתן לרמה של 65 נקודות בסוף השבוע הרביעי של מרץ – עלייה של כ-375% מתחילת השנה.

צניחה חדה במדדי המניות בפרק זמן קצר – מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-20%  בארבעת השבועות הראשונים של מרץ, כשירידות חדות אפיינו את כל המדדים. המדדים המובילים בבורסות בארה"ב ירדו אף הם – מדד NASDAQ 100  ירד ב- 10%, S&P 500  ירד ב- 14% והדאו ג'ונס ירד ב-15%. גם המדדים המובילים בבורסות באירופה ירדו, כש- FTSE 100 בלונדון ירד ב-16%, CAC 40 בצרפת ירד ב- 18% ו- DAX 30 בגרמניה ירד ב-19%.

מדדי איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך המייצגות את האפיק הסולידי ירדו אף הם – לקראת אמצע מרץ גברה הבהלה בשווקים בין היתר עקב הכרזה על מצב חירום בארה"ב ובארץ, ושערי איגרות החוב הממשלתיות שקליות החלו לרדת. כך התשואה לפדיון של אג"ח ל-10 שנים בארה"ב עלתה מכ-0.5% בתחילת מרץ לכ-0.8% בסוף השבוע הרביעי של מרץ, ובמקביל עלתה התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מכ-0.6% לכ-1.0%.

פדיונות ענק בקרנות הנאמנות ובקרנות הסל – בארבעת השבועות הראשונים של מרץ מכר הציבור קרנות נאמנות וקרנות סל בשווי של יותר מ-42 מיליארד שקל.

 בתגובה למשבר הודיעו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, ובהם גם בנק ישראל  על צעדי הרחבה כמותית ע"י הזרמת כסף במטרה לתמוך בשווקים ולסייע לחברות שנקלעו לקשיים כספיים. גם הממשלות השונות יוזמות תוכניות סיוע תקציבי נרחב לעסקים, לעצמאים ולמשקי בית.

כך בסוף שבוע המסחר הרביעי של מרץ גובש ואושר בארה"ב סיוע ממשלתי בהיקף חסר תקדים של כ-2 טריליון דולר, ובישראל מגבש משרד האוצר סיוע בהיקף של כ-80 מיליארד שקל לעסקים ולמובטלים.  

 משבר זה הביא אותנו להסתכל על המשברים שהתרחשו בעבר ועל קצב התאוששות השווקים ממשברים אלו. אין כמובן בסיקור המשברים הללו כדי לומר שזה צופה פני עתיד, אבל היה מעניין לבחון את המשברים בהיסטוריה:

פיגוע מגדלי "התאומים" בניו-יורק ב-11.9.2001 –אירוע דרמטי זה הביא לירידות שערים חדות בבורסות בארה"ב ובעקבותיהן גם בבורסה בתל-אביב. מדד ת"א-25 (כיום מדד ת"א-35) ירד בכ-12% במשך שישה ימי מסחר מיום האירוע ועד 23 בספטמבר. אחרי 39 ימי מסחר מאז ה-11 בספטמבר, חזר מדד ת"א-25 לרמה בה היה ערב הפיגוע. בסוף אותה שנה היה המדד גבוה בכ-13% לעומת הרמה בה היה ערב הפיגוע.

מדד נאסד"ק 100 ירד בכ-17% במשך חמישה ימי מסחר – מיום האירוע ועד 21 בספטמבר.  המדד חזר לרמה בה היה ערב האירוע, כעבור 19 ימי מסחר מאז ה-11 בספטמבר.

יצוין כי אירוע זה כלל לא השפיע על מדדי איגרות החוב בתל-אביב.

משבר ה"סאב פריים" שהחל במחצית השנייה של 2007 בארה"ב, התגבר והפך למשבר עולמי עם קריסת בית ההשקעות "ליהמן ברדרס" ב-16.9.2008 והגיע לשיא ב-23.11.2008 – בשונה מהמשבר הנוכחי, זהו משבר כלכלי שהחל באיגוח משכנתאות בארה"ב, ובמפולת של גופים פיננסים גדולים עקב צניחת מחירי הדיור.

המשבר בשוק ההון האמריקאי, שהחל במחצית השנייה של שנת 2007 והחריף במהלך 2008 הפך למשבר פיננסי חמור. החשש מפני מיתון בארה"ב והאטה גלובלית גבר. הבורסות בעולם הגיבו בירידות שערים, שהחלו ברבעון האחרון של שנת 2007 והתחזקו בספטמבר-אוקטובר 2008 עם קריסת גופים פיננסיים גדולים מהמובילים בעולם.

מתחילת המשבר בארה"ב, בסוף אוקטובר 2007, ועד שיא  המשבר בנובמבר 2008 מדד ת"א-25 ירד בכ-52%. המדד חזר לרמתו טרם המשבר – כעבור שנה וארבעה חודשים (מנקודת השפל), לקראת סוף מרץ 2010.

יצוין כי מדד ת"א-25 צנח בכ-36% מקריסת ליהמן ב-16 בספטמבר 2008 ועד לשיא המשבר ב-23 בנובמבר 2008, חזר לרמה בה היה ערב קריסת ליהמן תוך 8 חודשים – ביולי 2009. בסוף שנת 2009 היה המדד גבוה בכ-24% מהרמה בה היה ערב קריסת ליהמן.

מדד נאסד"ק 100 צנח בכ-52% מסוף אוקטובר 2007 ועד שיא המשבר ב-23 בנובמבר 2008. במקרה זה, המדד חזר לרמתו טרם המשבר – כעבור 25 חודשים (מנקודת השפל), בתחילת ינואר 2011.

מדד נאסד"ק 100 שצנח בכ-37% מקריסת ליהמן ועד שיא המשבר ב-23 בנובמבר 2008, חזר לרמה בה היה ערב קריסת ליהמן תוך 11 חודשים – באוקטובר 2009. בסוף שנת 2009 היה המדד גבוה בכ-8% מהרמה בה היה ערב קריסת ליהמן.

בדומה למשבר הנוכחי, ירידות השערים בשוק המניות לוו בירידות שערי איגרות החוב -העיקר אג"ח חברות, אך גם בממשלתיות. את הירידות במשבר הסאב פריים הובילו כמובן איגרות החוב של חברות הנדל"ן, שהביאו לירידת מדד תל-בונד 40 בכ-30% מספטמבר ועד נובמבר 2008. המדד חזר לרמה בה היה ערב קריסת ליהמן באמצע יוני 2009, ובסוף שנת 2019 היה גבוה בכ-11% מהרמה בה היה ערב המשבר.

ימים יגידו כיצד ומתי יסתיים המשבר וכיצד הבורסות בעולם ובישראל יושפעו מכך.

קרדיט צילום: גיא אסייג

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין