יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

האמור לעיל מוגש כשירות לציבור והיא מיועד לשימוש אישי ולהעשרה כללית בלבד ואין לעשות בו שימוש מסחרי או אחר כלשהו. אין לראות במידע האמור לעיל או בכל חלק ממנו משום עצה, הדרכה, ייעוץ, חוות- דעת או המלצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטות בתחום ההשקעות או משום מצג או התחייבות של הבורסה ו/או החברות בקבוצת הבורסה (ביחד להלן- "הבורסה") והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתבסס על צרכיו ונתוניו של כל אדם. הבורסה, עובדיה וכל מי שפועל בשמה או מטעמה אינה מתחייבת לשלמות של המידע לעדכניותו או להתאמתו לצורך מסוים זה או אחרת והיא אינה אחראית לכל ליקוי, טעות, שגיאה, השמטה או אי דיוק שנפלו במידע מכל סיבה שהיא. המסקנות והדעות המובאות לעיל נכתבו על ידי עובדי ומנהלי הבורסה הן בבחינת הבעת דעה בלבד והן אינן מחייבות את הבורסה. הבורסה רשאית, על פי שיקול דעתה, לשלב בבלוג דבר פרסומת ותוכן שיווקי. כל הזכויות שמורות לבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ.
משבר האלטרנטיבה

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

1 ביוני 2022

הירידות החדות בשווקים הגלובליים בשבועות האחרונים הם תוצאה ישירה מפטירתה שלא בטרם עת של TINA .TINA נזכיר היא ראשי תיבות של THERE IS NO ALTERNATIVE והיא מתייחסת לטרייד שהביא עמו במשך שנים הגדלה מסיבית של מניות בתיקי השקעות, בשל העובדה שאין אלטרנטיבת השקעה בשוק החוב. טרייד זה דחף את מחירי המניות מעלה, שכן בעולם בו הריבית אפסית אין אלטרנטיבת השקעה אטרקטיבית בעולמות החוב.
הפד שהחזיק במשך שנים ריבית אפסית הוא אביה הרוחני של TINA ואולם העלייה החדה בסביבת האינפלציה בארה"ב אילצה את הבנק המרכזי של ארה"ב להעלות ריבית ב- 0.75% בתוך חודשיים ולסמן לשווקים כי פניו להעלות ריביות נוספות של כ- 2.5% בשנה הקרובה.
האינפלציה הגבוהה בארה"ב שהסתכמה ב- 8.3% בשנה האחרונה, היא משביתת השמחות בשווקים הפיננסים, זאת כאשר הקורונה והמלחמה באוקראינה הם הבנזין למדורת האינפלציה הבוערת ולא הסיבות המרכזיות לגל הירידות.
אינפלציה בסדר גודל שכזה שוחקת את כושר הקניה של הצרכנים ומהווה איום על שורת ההכנסות של החברות.
לחצי שכר עזים במשק האמריקני אשר הביאו לעלייה בשכר הממוצע לשעה בסקטור הלא חקלאי של 5.5% אחוזים בשנה החולפת, עתידים לשחוק את שולי הרווח התפעולי העתידי של הפירמות האמריקניות. אם נוסיף לעליות השכר החדות את עליית מחירי הסחורות ובראשן מחירי האנרגיה, נבין כי בשוק חוששים ובצדק לפגיעה ברווחיות העתידית של החברות. היצואניות הגדולות במשק האמריקני צפויות להיפגע גם מהדולר החזק והמתחזק בעולם.
בעולם פיננסי שכזה יכול המשקיע לאתר אלטרנטיבות השקעה בטוחות יחסית, המניבות תשואות של כ- 3%- 4% לשנה. בהינתן ששוק איגרות החוב מציג אלטרנטיבה שכזו, שוק המניות חייב לבצע התאמת מחירים כלפי מטה, המכונה התכווצות מכפילים, על מנת לייצר נקודת שיווי משקל חדשה אל מול האלטרנטיבה.
שנים הזהירו כולם שמדיניות התמריצים האימתנית של הבנקים המרכזיים וריביות השפל יביאו עימם עלייה חדה בסביבת האינפלציה, ואולם כמו במשל "הזאב- זאב", האינפלציה לא באה ואז כשכמעט כולם הספידו את האינפלציה וראו בה תופעה מיושנת מהעבר הרחוק, היא חזרה ובגדול.
הבנקים המרכזיים שלא זיהו את יציאת המפלצת מהבקבוק, טענו עד לפני מספר חודשים מועט, כי לחצי המחירים הם זמניים ועד שהתעוררו מאשליית האינפלציה הזמנית איבדו זמן יקר ועתה הם מתאמצים לשדר לשוק נחישות במלחמה באינפלציה. האינפלציה הגבוהה בארה"ב ניטרלה במידה רבה את ה- PUT של הפד, אותו הסכם לא כתוב בין הבנק המרכזי של ארה"ב למשקיעים, לפיו במקרה של ירידות חדות בשווקים יתמוך הפד בשווקים בכל הכלים העומדים לרשותו. בהינתן סביבת אינפלציה כה דרמטית בארה"ב ובמטרה לשמור על אמון המשקיעים באמינות המוניטרית שלו ולא לייצר בעיה פוליטית לממשל, מחוייב הפד להילחם באינפלציה בנחישות, גם במחיר של פגיעה משמעותית בתיק ההשקעות.
תנועת המלקחיים הפוגעת בתיקי ההשקעות בעת הנוכחית, במסגרתה גם איגרות החוב יורדות באופן חד וגם מחיר המניות צונח, מעצימה את הפגיעה בתיקי ההשקעות, ואולם דווקא עבור הכסף החדש שממתין מחוץ לשוק ואינו מניב תשואה, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות השקעה טובה לטווח ארוך.
ואיך כל זה קשור לישראל? התשובה היא שוב במילה אלטרנטיבה, כלומר ככל שמחירי המניות ואיגרות החוב בעולם הופכים זולים יותר, אזי מתבצעת התאמת מחירים גם בשוק המקומי.
בישראל בניגוד לארה"ב, האינפלציה בשנה החולפת הסתכמה בכ – 4% ולא 8.3%, עובדה שמקנה גמישות רבה יותר לבנק ישראל בכל האמור בקצב ההידוק המוניטרי. בנוסף ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות המקומי דפנסיבי יותר, התמחורים שמרניים יותר ולכן הפגיעה במשקיעים המקומיים מתונה הרבה יותר.

מה דעתך?

מעניין
לא מעניין
סופר מעניין